<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף יא.</h2>
שפחה כתבתי למעלה שאין קידושין תופסין בה ולא בגויה ומי שחציו עבד וחציו בן חורין שקדש בת חורין הוי ספק מקודשת כי בעיא ולא איפשיטא בגמר' גיטין. ועוד פשוט חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה מקודשת וחייבין עליה אשם ולא מיתה אם בא עליה אחר עד שתשתחרר. ואם נתקדשה לראובן ונשתחררה ונתקדש' לשמעון אחיו ומתו שניהם מתיבמת ללוי אחיו ממה נפשך אי קדושי ראובן קדושין קדושי שמעון אינם כלום ואי קדושי שמעון קדושי' קדושי ראובן פקעו כשנתקדשה הילכך אין אני קורא בה אשת שני מתים. ואם נתקדשה לראובן ונשתחררה ונתקדשה לאחר מחלקת, יש מפרשים גמרו קדושי ראשון מיד שנשתחררה וקידושי שני אינם כלום ויש מפרשים כי מיד שנשתחררה פקעי קדושי ראשון וקדושי שני הוו קידושין ולא איפסיקא הלכת' כמאן ולפי' מקודשת לשניהם מספק וכתב רי"ף הילכך צריכה גט משניהם ואם רצו אח' כונס וא' נותן גט ואם מתו שניה' אחיו של א' מהם חולץ ואחיו של אחר מיבם או חולץ.
